מיומנה של מורה בכיתה חכמה

השנה, כיתתי "זכתה" להיות מה שמכונה בפינו "כיתה חכמה". ביום הראשון ללימודים כבר היה מוצב ברקו המכוון ללוח והתרגשותי והתרגשות התלמידים התווספה להתרגשות היום הראשון ועלתה על גדותיה...

הסברתי לתלמידיי היקרים את מטרת הברקו ואת החשיבות לשמור עליו. ואכן, הם מאוד משתדלים ושומרים שהוא לא ייפגע..

מידי יום, שאלו אותי תלמידיי "מתי כבר נזכה ללמוד עם הלוח החכם?". האמת היא שבאותו הזמן לא הכרתי עדיין את התוכנה והייתי עדיין בשלב הלמידה הבסיסי. בנוסף ניסיתי לחשוב כיצד לשלב את הלוח האינטראקטיבי בשיעוריי.

חשוב לציין, שבכיתתי מדובר בלוח אינטראקטיבי נייד (מימיו) , מה שאיפשר לי מרווח זמן עד לתחילת השימוש בו. דבר שלא מתאפשר בלוחות הקבועים.

מיותר לציין שביום בו הגעתי עם המחשב הנייד והודעתי להם שהיום נלמד באמצעות הלוח, לא היה קץ להתלהבותם והם ישבו דרוכים ומצפים לבאות.

ואכן, הם שיתפו פעולה, הקשיבו בריכוז ושאלו שאלות שונות- הרבה יותר מאשר בשיעור פרונטלי "רגיל".

תלמיד שנבחר להגיע ללוח על מנת לענות על שאלה, הגיע בהתלהבות רבה.

הבנתי שמעבר לפונקציות הרבות הקיימות בלוח, הוא מהווה שבירת שגרה עבורם. טמונים בו הרבה קסם וחידושים שגורמים לתלמידים להיות קשובים ומרוכזים יותר.

דבר חשוב נוסף שלמדתי עם השיעורים הוא שכמו כל דבר, אחרי זמן קצר ההתלהבות יורדת. ולכן, אני משתדלת לשלב את הלוח בשיעור במהלך זמן של 10-15 דקות ולא יותר. לדוגמא פתיחה וסיום של שיעור או הקנייה באמצע שיעור.

לסיום, בטוחה אני שעם הזמן, השימוש בלוח יהפוך יעיל יותר ויגרום לשיעוריי לקבל מימד נוסף.

אתר רוגב

האם אנחנו רלוונטיים ???

בהרצאתו של ד"ר אמיר ברנע מצאתי את עצמי יושב וחושב "האם מה שאני מלמד את תלמידיי יהיה אכן רלוונטי עבורם בעתיד ?"

קצב ההתחדשות והחדשנות הופך להיות מהיר יותר ויותר, כמות השימוש באמצעים מתקדמים בחיי היומיום ( ולא בבית הספר ) הולכת וגדלה ואנו עדיין מלמדים בהרבה תחומים בשיטות המסורתיות הישנות.

שאלתי את עצמי, כמחנך כיתה וגם כמחנך בבית ספר דתי המחנך לערכים מסורתיים של אהבת ספר, קריאת טקסטים וניתוחם, שימוש בספר כמטרה ולא רק כאמצעי - האם אין מנוס ועלינו לנטוש דברים שהיו ברורים לנו ולהתחיל לחשוב על עתידם של הילדים??. הידע כבר אינו נחלתו של המחנך בעולם השטוח שבו אנו חיים והמשאב החדש שיוכל באמת להועיל לילדים הוא "דמיון יצירתי". החשיבה שמאחורי שיטות הלימוד צריכה לשנות פוקוס ולהיות ממוקדת בפיתוח הכלים שכבר קיימים אצל הילד, דמיון, יצירתיות, מקוריות ולתת להם את סביבת הלמידה המתאימה שתוכל להפיק מהם את היכולות שלהם. אולי אם נצליח בכך, נהפוך אותנו המורים לנותני שירות טובים יותר ורלוונטיים יותר לילדינו.

קישור להרצאה של ד"ר אמיר ברנע

הסרטון did you know?

סטיגידם - קליפ מגניב לכיתה

זה התחיל בחיפוש ביוטיוב אחר סרטונים חינוכיים. מסתבר שהיוטיוב הוא מזמן לא רק אתר לסרטונים מצחיקים או ביתיים אלא יש בו הכל (לטוב ולרע).
הקלדתי את המילים: "כבד את אביך" והגעתי לשיר "סטיגידם". שיר מלא הומור ושמחה והמילים מתוך המקורות, מדברות על כיבוד הורים, ואהבת לרעך כמוך וכד'. היוצר הו ירון כהן שבחקירה קצרה מסתבר שיש לו עוד שירים רבים מקוריים ומיוחדים, והוא לומד בישיבת עתניאל וממשיך ליצור חומר שעוד נשמע עליו בעזרת ה'.
לאחר שהתלהבתי מן השיר החלטתי לשתף את הכיתה ( ו' בנים) וגם הם התאהבו.
מכיון שהשיר מזכיר ערכים ומצוות שאנו לומדים בשיעור תורה ובשיעורי מחנך החלטנו להפיק קליפ, בו התלמידים יציגו את השיר וכל זאת בתוכנת הmovie maker הנמצאת בכל windows xp.
מעבר לתוצאה ולתוצר שיצא, תהליך עשיית הקליפ הוא חוויה בפני עצמה.
בשיעורים, התלמידים עובדים ועומלים אך לא תמיד בחשק רב. לעומת עשיית סרט או קליפ. ניסיתי לרכז את היתרונות בלימוד שכזה:
v השתתפות - קודם כל כל אחד רוצה להופיע (כמעט, יש את הביישנים) וכך כולם קשובים ומתנדבים לכל סצינה, ואין צורך להעיר אף אחד ללמידה והשתתפות.
v הומור – מכיון שהשיר מלא הומור אז גם קטעי הוידאו כאלה ושיש צחוקים והמורה משתף פעולה, תופתעו לשמוע כמה יצירתיות נשפכת מהתלמידים.
v גיבוש ולכידות חברתית – הצילומים, החזרות, הפאשלות והפספוסים הם חוויה מגבשת מאד.
v גאוָת יחידה – הקליפ הופץ באתר בית הספר וכך כל ילד ומורה בבית ספר נתן לתלמידים מילה טובה ופרגון שמעצים את הילד בפרט ואת הכיתה בכלל.

בהחלט עם הטכנולוגיות היום והקלות לצלם ולערוך (עניין של תרגול וניסיון) אולי צריך מדי פעם לרענן ולהתרענן בדרכי הלימוד. אני בעד.

לצפייה בסרטון "סטיגידם"

לתגובות ליוצר השיר: yaronsmile@gmail.com

תמונת מצב אמיתית ומידיית - המצביעים הדיגיטליים

כמחנכת כיתה המלמדת בכל פעם נושא חדש - אני לא תמיד יודעת האם התלמידים הבינו את מה שהסברתי, האם החומר החדש שנלמד - ברור ונהיר להם. כאשר למדנו אתמול על המצביעים הדיגיטליים - והתנסתי בתוכנה במחשב האישי, הבנתי עד כמה הכלי הזה יכול להיות מועיל. למשל, אם לימדתי הפיכת שבר פשוט לעשרוני, ואני שואלת - האם הבנתם? התשובה הכללית היא כן. הרי מי שלא מבין בדרך כלל לא אומר זאת. או אולי תלמיד שדרך כלל מבין ומעורה ובאותו שיעור - לא הקשיב - אני יכולה לדעת דרך השימוש במצביעים הדיגיטיליים האם הוא קלט את החומר. בדרך כלל אני מעבירה בוחן קצרצר לאחר הקניית חומר - אבל, עד שאני בודקת את הבוחן, מתבזבז זמן יקר ולוקח לי זמן,לקבל תמונה ברורה על הכיתה.

אני חייבת לומר שלדעתי הכלי הזה גורם לתלמיד להיות בריכוז - כי אם הוא לא יקשיב הוא יוכל לטעות, והתוצאה מיד תתגלה.

מצד שני, אני חושבת שלא צריך להראות לתלמידים את גרף ההתפלגות של התשובות - כי זה יכול לגרום לחוסר נעימות מצד תלמידים חלשים שטעו ויכול להיות מצב שתלמידים ילעגו וינסו לברר ביניהם מי טעה, צריך לחשוב גם על זה.